האם אי פעם חשבתם ללקק מוט ברזל רותח שזה עתה יצא מהאש והפך לאדום בגלל החום העצום? זה מה שעליכם לעשות אם אתה תושבים של כמה אזורים בדואים במצרים וחשדות אופפים אותכם באשמת פשע או גניבה.
בתוך בית בדואי בכפר “סרביום” בנפת איסמעיליה, מזרחית לקהיר , יושב מחמוד, בן 38, יחד עם חמישה אשמים אחרים, כדי שיישפטו ביניהם על גניבת מכונית, מה שמכונה טקס “אֵלבִּשְעַה” או בצורה המודרנית יותר “פוליגרף”.
תאמינו או לא, חלק מהבדואים המצרים עדיין מאמינים בדרכים אלו לזהות את הנאשם בכל פשע. אין צורך בראיות פיזיות או בעדי ראייה, כל מה שצריך זה “ברזל ואש”.
“לחשוף את הנאשם, בפשעים כמו גניבה, הונאה ועבירות פליליות, בפגישה אחת ללא ערעור או פדיון, זו השיטה הרווחת בקרב הבדואים של מצרים במספר מחוזות, כולל איסמעיליה”.
אמון הבדואים בדרך זו ניכר בחלק מהפתגמים שלהם הנאמרים על עניין זה “לאחר האש אין לעג”. כלומר לאחר טקס זה אין חשדות יותר ובושה בנאשם.
מחמוד וחבריו החליטו ללכת ל“מֻבַּשֵّע” (השייח’ מבצע טקס הבִּשְעַה) כדי להכריע באשמתם בגניבת מכונית בשוק של מנסורה, מצפון לקהיר, למרות שהמרחק של מנסורה יותר ממאתיים קילומטרים ונסיעה שאורכת כשלוש שעות ממקום הטקס, וזאת לאור אמונם בטקס המפורסם ולאור חוסר אמונם במערכת המשפט המקובלת הגוזלת זמן וכסף רב לטענתם.
מהלך המשפט של מחמוד ויתר חמשת הנאשמים החל לאחר שהסכימו לתנאים המיוצגים ברישום הצהרותיהם בעניין, ולאחר הקראת הטקסט המפורסם עלי ידי המֻבַּשֵّע : “אלוהים, אם הוא חף מפשע, הצדק אותו.”
מיד לאחר מכן מחלצים ידית ברזל בוערת לאחר חימום באש פחם, והמֻבַּשֵّע מניח את הידית הלוהטת על לשונם של הנאשמים. בסופו של דבר, הורשעו מחמוד ושניים נוספים, והרי לכם חפותם של הנאשמים האחרים אשר נרשמה בפרוטוקול המשפט המקובל.
אחמד אלסעדי, מֻבַּשֵّע וותיק השופט בטקס זה, אומר שהמקצוע ה”בִּשְעַה” עובר בירושה, לאורך זמן, וברצינות רבה. על מנת לשכור את שירותיו בטיפול בתיק, התשלום ינוע בין 300 ו-2000 לירות מצריות, תלוי באופי המקרה. המחיר על ביצוע הטקס בתיקים של רצח וגניבות הוא הגבוה ביותר.
בשיחה עם אל- ג’זירה נט , מוסיף אל-סעדי, “הנאשם, לפני הנחת ידית הברזל הבוערת או המחבת הרותחת על לשונו, חייב להושיט אותה אל הנוכחים כדי להראות להם שאין פצע או פגיעה שם, וכדי שהמֻבַּשֵّע יוכל להבחין בין שני מצבי הלשון – לפני ואחרי הנחת הברזל . לאחר מכן מניחים את הידית הרותחת על לשונו של הנאשם שלוש פעמים, וזה לאחר מכן שוטף אותה עם מים ומוציא אותה .
אחמד מסביר שאם הנאשם חף מפשע, ידית הברזל הבוער לא תפגע בלשונו, ואם הוא עבריין, הידית תשרוף את לשונו, ומוסיף: “כאן עליו לציית לפסק הדין שניתן, המשתנה לפי ההאשמה, שכן הגנב צריך להחזיר את מה שגנב, ופסק הדין הוא בדרך כלל עם קנס שהגיש הנאשם לתובע, וזאת מלבד מאסר או עונשים מקובלים.
לדבריו במקרים רבים, זוהי דרך להפחיד עבריינים, וציין שרבים מהמעורבים מעדיפים להתוודות רגעים אחדים לפני שהם עוברים את הבדיקה המחרידה, כי הם מבינים שהעניין יוסיף בסופו של דבר את הכאב של שריפת הלשון עד לשערוריית ההרשעה.
(עבדאללה אל מסרי, מתוך אתר “אלג’זירה”: https://www.aljazeera.net/news/miscellaneous/)
שניים מהנאשמים ממתינים להליך “הפוליגרף”.
